טוב זה גם קטע קצר שגם כבר פירסמתיD:
וזה קטע, זאת אומרת ש
לא ממשיכים אותו, סבבות?
~~~~~~~~
הצלצול הגואל/מלני .ק.התיישבתי ליד דלת הבית.
מחכה בקוצר רוח שתדפוק עלייה,
שתיקח אותי מפה, הרחק הרחק.
אני מחכה, ומחכה.
השעות עוברות, והבכי גובר.
איפה אתה?
אני מחכה לך! תבוא כבר!
עוד כמה שעות עברו, ואני כבר התאיישתי.
נשכבתי על המיטה, מרטיבה את הכרית,
בדמעות המלוחות שזולגות בלי הפסקה.
עצמתי עיניים, וחשבתי ששמעתי את פעמון הדלת.
'לא...אין מצב, זה רק הדימיון שלי' חשבתי לעצמי.
שמעתי אותו שוב, והפעם השתכנעתי שהוא אמיתי.
רצתי בחיוך אל הדלת, פותחת אותה באיטיות.
אני מחייכת את החיוך הכי גדול,
והנה אתה...לא עומד מולי.
החיוך שלי נמחק.
הוא כבר לא שם.
אתה לא באת להציל אותי,
ואני איבדתי כל תקווה.
נשכבתי על המיטה, שוב.
מטיחה את הכרית בקיר מכעס,
ובוכה בלי הפסקה.
עוד פעם הצילצול נשמע, אבל אני לא טורחת לקום.
מזווית העין אני רואה את דלת חדרי נפתחת,
ומישהו נכנס, מתיישב לידי.
הוא מזיז את השיער שלי מפניי הרטובות,
ואני מצליחה לזהות את הבן אדם היושב לידי.
חיוך גדול מתפרס על שפתיי שוב,
כשאני רואה אותך, מסתכל עליי,
בעיניים היפות שלך, מחייך חיוך תמים.
אני מחבקת אותך בחוזקה,
מסרבת לעזוב.
אתה כן באת, באת להציל אותי.
התקרבתי אל פנייך באיטיות,
מניחה את שפתיי על שלך,
שזורמות לנשיקה סוערת ומתוקה.
אותה נשיקה שחיכיתי לה כל כך הרבה זמן.
אתה לוקח אותי הרחק הרחק מאותו מקום קר ואפל,
אל מקום מואר, שמח, ויפה.
לחיות איתך לעד.
באושר.
Sat Jan 05, 2008 10:26 pm
.
