אוקיי אז בפיגור של יום...ואני מזה מצטערת על זה.....
אני מציגה את הקטע הבא....
ואני מזה מבקשת...תגיבו......
כי אני אוהבת לקבל תגובות ולדעת מה אתם חושבים על הכתיבה שלי......
וכי סתם בא לי....
XDD
--לא אכפת ממנו—
אני יושבת לבד.
כבר שבוע שלא ראיתי אותך,
שבוע שלא שמעתי את קולך הענוג מתנגן באוזני, שבוע של ייסורים בעיניי.
החדר ריק, נשאר כמו שעזבת אותו,
המיטה לא מסודרת ואני שוכבת בצידה בשקט.
הריח של נשאר, הנוכחות שלך בקרבתי,
כולך נמצא כאן ורק אתה לא איתי.
אני מתגעגעת לכל תמונה שלנו, לכל טיול לכל מבט.
אני מרגישה את שפתיך עדיין שרויות על שפתיי מלטפות בעדינות ומצמידות נשיקה.
נמאס לי כבר להיות לבד.
ונגמרו לי כבר המילים להגיד כמה אני רוצה אותך בחזרה.
כבר שבוע שלא שכבת על ידי, שבוע שלא שבת בחזרה.
אני יודעת שזה אבוד,
שכבר אין לנו תקווה,
אבל עבר כבר שבוע ואני עדיין שבורה!
ניסיתי להתקשר אליך, תסביר לי למה אתה לא עונה?
בלילות אני צועקת לך, למה אתה לא חוזר?
שבוע עבר, שבוע ייסורים.
כבר קשה לי לנשום, נוכחותך אבדה בי,
ונשאר לי רק הריח שלך בין הסדינים.
אני דבוקה אליהם.
והיום החלטתי שדי,
וירדתי לקומה למטה,
פעם ראשונה אחרי שבוע יצאתי מהמיטה.
ההמולה הייתה בחוץ,
ואני לא הבנתי דבר.
כל כך הרבה אנשים, שוטרים ורופאים.
שבת אליי היום, ודפקת בדלת ביתי.
אבל הוא גירש אותך, כמו בימים הקודמים.
ניסית להסביר לו שביני לבינו זה נגמר, שעברתי הלאה.....
שאני אוהבת אותך עכשיו.
הוא לא הבין אותך, בעצם הוא לא רצה להבין.
הלוואי שלא הייתי מסתגרת בחדרי.
ירדתי למטה ומצאתי את דמותך שרויה על הרצפה,
אתה מת,
הלכת ולא תשוב בחזרה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הוא אהב אותי, היית צריך לדעת,
כי הוא מסוג האנשים, שלא חושבים פעמיים!
לא אכפת לו ממך, לא אכפת לו ממנו.
והוא פשוט הרג אותך.
בפתח דלתנו.
--יהיה זכרך ברוך לנצח בליבנו--
אז זה הקטע......מקווה מאוד שאהבתם.....
ותגיבו!!!
אוהבת המון המון... נוי $.$
Tue Feb 12, 2008 8:58 pm